<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פט"ז</h1>
<h2>דף צו.</h2>
ואין ספק דרבי יוחנן דהוא בר פלוגתיה דרבי שמעון בן לקיש הוא רבי יוחנן בר נפחא, וכדאמרינן פרק האשה שנתארמלה (כתובות כ"ה ב') זמנין הוה יתיבנא קמי דרבי יוחנן, אתא כי האי עובדא לקמיה, אמר ליה ריש לקיש ראיתו שחלק על הגורן, אמר ליה (ראיתיו) רבי יוחנן ואם אין שם גורן בטלה כהונה. הדר חזייה לרבי אלעזר בישות, אמר ליה שמעת מילי מיניה דבר נפחא ולא אמרת לן משמיה. ואמרינן פרק חלק (סנהדרין צ"ו א') ויחלק עליהם לילה, אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר ולילה אמר, ורבי יצחק נפחא אמר על עסקי לילה שנאמר מן שמים נלחמו, אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא. מזה יראה דרבי יוחנן סתמא הוא בר נפחא, ופירש רש"י (שם ד"ה טבא) דאביו של רבי יוחנן הוה נפח. וא"ד על שם יפיו. וזה נראה יותר שרבי יוחנן יפה היה וכדאיתא ריש השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ד א'). ומשם נעשה רבי שמעון בן לקיש בעל אחותו ונעשה בר פלוגתיה. והוא רבי יוחנן שהיו דבריו עם ריש לקיש תמיד וכדאמרינן פרק מבוי (עירובין י"א ב'), אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש לא כך היה מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה. ולא מצינן למימר דרבי יוחנן בר נפחא הוא רבי יוחנן שחבר תלמוד הירושלמי, שהרי בין חבור המשנה שהוא לרבי ובין חבור הירושלמי שהוא לרבי יוחנן יש כמו ר"פ שנה, וכמו שתדע ממה שכתבנו פרק ה', ורבי יוחנן בר נפחא תראהו תלמיד רבי. ומה שאמר טבא דנפחא, אינו שירצה לומר שמועה זו נאה אלא כעין נראין דבריו. גם לא יוכל לומר שמחבר התלמוד הירושלמי הוא רבי יוחנן בן נורי שהרי הוא היה בזמן רבי עקיבא וכמו שתראה מההיא דמסכת ערכין פרק יש בערכין (ט"ז א'). ונראה שפירוש רש"י ז"ל יצא לו מן הירושלמי מסכת סנהדרין (פ"א ה"ב) שאמרו לעבור שנה מתחילין מן הצד, וכבר נכנס רבי יוחנן והוא הקטן שבהם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעבורה, אמר השנה מקודשת בעבור, אמר ר' יונתן ראה לשון שלמדנו בן הנפח וכו'.
